"… אבל הכי מצחיק זה להגיד כרובית"

 

עטופה ומצונפת בתוך עליה, מבקשת להגן על עצמה מפני גשמים וקור, מפני השמש והאור. כן, היא קצת בישנית, ומתגלה צחורה ובוהקת, לבנה בטריותה – הישר מהשדה.  

מי שלא ראה כרובית טרייה-טרייה שהרגע נקטפה, לא זכה להכיר את גדולתה. היא צפופה ופריכה, מחזירה אור, והפרחים שבה פשוט שובים את הלב. לפעמים מתחשק לי לשבת מול האח הבוערת ולערסל אותה בזרועותיי. ואז אני לוקחת אותה למטבח והיא ממלאה אותי בשמחה, וכל פעם מחדש אני מבינה את עוצמתה – היא לא צריכה הרבה. היא טובה אלי ככה. בפשטות ובשמירה על קו נקי בלי יותר מידי קישקושים.

 

 

כזה הוא מרק הכרובית הזה.

יש לו טוויסט קטן בעלילה, וזו הצלייה המקודמת של הכרובית בתנור. ואם תשימו לב טוב טוב, קיבלתם 2 מתכונים בפוסט אחד. כבר היה שווה לא?

 

מרק כרובית צלוייה
1 כרובית מופרדת לפרחים (אני אוהבת להפריד ידנית. הכי כיף)
זילוף קל של שמן זית (בערך 2 כפות)
½ כפית מלח גס

~

2 בצלים פרוסים דק או 2 כרישות (מהשורש ועד לחלק הירוק בהיר) פרוסות דק
2 שיני שום קלופות ופרוסות
1 כף שמן זית
1 ליטר ציר ירקות או ציר ירקות לעצלנים (ה"מתכון" בהמשך. גזרו ושמרו)

 

מחממים תנור לחום גבוה, 220 מעלות.

מסדרים את פרחי הכרובית על תבנית עם נייר אפיה. מזלפים שמן זית ומפזרים מלח גס.

צולים 15-20 דקות, עד שמתקבלת כרובית צרובה קלות (זהירות לא לשרוף).

 

במקביל, בזמן שהכרובית בתנור –

מבשלים בסיר רחב, על אש בינונית-נמוכה את הבצל והשום עם שמן הזית. מערבבים היטב. מנמיכים להבה, ומבשלים עד שהבצל רך ושקוף. אם יש צורך, מוסיפים כף מים.

מוסיפים את הכרובית הצלוייה והנוזלים לסיר. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש נמוכה כ- 20 דקות.

מצננים מעט ומרסקים בעזרת בלנדר-מוט (או בלנדר) לקבלת מרקם אחיד. רגע קטן לפני הריסוק, ממליצה להוציא חלק מהנוזלים ולשמור אותם – כך תוכלו לשלוט בסמיכות המרק הרצויה עליכם.

טועמים, ומוסיפים מלח ופלפל במידת הצורך ולפי טעמכם האישי.

 

~ משהו קטן וטוב ~

לטובת מי שאין לו ציר ירקות, לא הספיק להכין או בדיוק נגמר לו… כך תכינו ציר של עצלנים או אפקט של ציר לפחות.

במרקים, בשלב הוספת הנוזלים, מוסיפים לסיר ירקות ועשבי תיבול שלמים או חתוכים גס. אלו יוסיפו טעמים למרק, ובשל גודלם, תוכלו לשלוף אותם בקלות בסוף הבישול, ממש רגע לפני ריסוק המרק.
 

1-2 בצלים חתוכים לרבעים

2-4 גזרים קלופים וחתוכים גס

גבעולי סלרי ופטרוזיליה (לא קצוצים)

 

~ עוד משהו קטן וטוב ~

באשר למרקים (או רטבים) שדורשים ריסוק/טחינה –  את הנוזלים הוסיפו בהדרגה עד לקבלת הסמיכות הרצויה. זה אומר שלפני שאתם מתחילים לרסק את כל תכולת הסיר, יש להוציא את הנוזלים, או לפחות את חלקם, לקערה/ספל/כלי קיבול כלשהו….

יש מרקים שיהפכו להיות סמיכים יותר למחרת או אפילו כמה שעות מאוחר יותר. שמרו מהנוזלים בכלי סגור במקרר, והוסיפו במידת הצורך.

 

אנטיפסטי כרובית

ככה על הדרך מבלי לשים לב, יש פה מתכון בתוך מתכון. לכל אלו שחוששים מהמטבח, מהסירים ומפרזנטציות, הנה שידרוג קליל שיתן את ה"וואו", כמו שאומרים.

 

1 כרובית
 1-2 כפות שמן זית
 1/2 כפית מלח גס
 מיץ מחצי לימון
 זסטים (רצועות קליפה) מתפוז או לימון
 מעט פטרוזיליה קצוצה (כף פחות או יותר)

~

את הכרובית צולים כמו בחלק העליון במתכון המרק. כשהיא יוצאת מהתנור ומתקררת מעט, מתבלים אותה ברצועות קליפה של תפוז, שנקראות זסטים (כן, אפשר גם לימון, אבל ממליצה בחום על התפוז), מעט פטרוזיליה קצוצה ומיץ לימון טרי.

 

צילום כרובית אנטיפסטי: מירו ממן