נאחזת באדמה

להתחבר לאדמה, לשדה, למה שגדל, לנשום ולעצור לרגע במרוץ הזה של החיים. מסתבר שכל אלו הן ממש לא אוסף של קלישאות. כתבתי על זה כבר פעם, ואני חוזרת לזה שוב ושוב, כי כל פעם מחדש, זה מה שקורה. ושלא תבינו לא נכון, עד היום חבריי שהיו איתי בגן זוכרים לי את העובדה שלא סבלתי להכנס לארגז החול. אני לא אוהבת להתלכלך ויש לי מערכת יחסים מורכבת עם האדמה.

אבל ערן, הוא… ערן. אוהב ומעריך כל רגב אדמה, עוקב מקרוב אחרי השתיל וצמיחתו. הוא אפילו מתעקש לא לקלל את הערצב שאוכל לו את השומר, רק מאחל לו למצוא מקום אחר… אותי מרגש המרחב הפתוח שמשתנה עם העונות והימים. מרגשת אותי הידיעה שהשדה הזה שהתחיל מ-2 דונמים, גדל והוכפל תוך שנה וחצי (בקרוב הדונם החמישי יהיה מוכן לעבודה). אני משתהה לנגד הגרפיקה של הירקות – מתבוננת וחוקרת את מבנה הירק והאסתטיקה שלו, וכ"כ אוהבת לדמיין מה אני יכולה לבשל מכל השפע הזה.

 

 

מפגש מספר 3 // כרמית אלקיים

למרות כל איומי הסתיו/חורף מסביב, ביום שקבענו להפגש בשדה, השמש הגיעה במלוא עוצמתה. יומיים קודם ירד קצת גשם, והנעליים שלנו התבצבצו בחדווה. כרמית בכלל לא חשבה על זה, והגיעה עם סנדלים. זה לא מנע ממנה להתמסר לשדה ולנהל שיח מרתק על עונתיות, עלים ירוקים וחרקים עם ערן. אני, מלווה אותם עם המצלמה ומנסה להיות מארחת למופת. אבל בשדה, נו… אתם יודעים. כמה מארחת אני יכולה להיות?

כרמית יוצאת מהאוטו הישר לשדה, ורואים את הניצוץ הזה שלה בעיניים. היא מהמתחברים, בעצם מהמתחברות.

 

 

נעים להכיר

כרמית אלקיים. ואם השם הזה נשמע לכם מוכר, אז יופי! כרמית התפרסמה לראשונה בזכות תוכנית הריאליטי שזכתה (לעת עתה) לעונה אחת – משחקי השף. כרמית היא שם נרדף לאוכל בריא אם תרצו, והיא בדרכי הנועם שלה ובמעין ידע פנימי עמוק, סחפה אחריה אוהדים רבים. אחרי קריירה ממצה במשרד הבטחון החליטה לעשות תפנית בחייה ונסעה ללמוד בארה"ב בישול, עם דגש על מה שנקרא בישול בריא (בבית ספר שמכשיר שפים לבישול בריא). שנים מאוחר יותר היא נסעה ללמוד בהודו על המטבח המקומי. היא גרה במשגב, ושם מעבירה סדנאות לבישול אוכל בריא ומלמדת אנשים להבריא את המטבח שלהם. לפני מספר חודשים הוציאה את ספרה "תאנים צלויות ועדשים כתומות", שמה אומר ומה אגיד? זה ספר מקסים וטעים.

ומעבר להכל, עבורי – כרמית היא אשה מקסימה, חייכנית ומדוייקת.

 

 

השדה מחייך אלינו ביום שימשי וחם, ואנחנו עוברות בין הערוגות עם ערן, קצת שיכורות מכל הטוב הזה שגדל בשדה ורוצות הכל. טוב, כמעט הכל. הסלסלה והארגז מתמלאים בשפע של ירוקים, בדלוריות אחרונות, קולורבי, צנוניות ובטטות (גם הן כבר כמעט הגיעו לסיומן) וסלק – שאכלנו בשמחה ממש שניות לאחר שנשלף מהאדמה הודות לערן, המארח האולטימטיבי בשדה. הוא מצידו הוציא סכין, קילף ופרס לנו דק דק. אין על הטעם האדמתי הזה, והסלק מתוק ונפלא!

 

 

מעמיסות ונוסעות למטבח

אנחנו אוספות את כל הירקות, מעמיסות ונוסעות למטבח. בבית, אחרי מנוחה קצרה, אנחנו חושבות ביחד מה נכין. כרמית לוקחת לה רגע וכותבת (זה עושה סדר בראש) רשימת מנות. אני מסתכלת מהצד ומבינה שעם כל השפע שהבאנו, נוכל להכין גם 10 מנות שונות, ומנסה למקד את שתינו. אבל במטבח כמו במטבח, הריקוד צריך להרקד. ההחלטות קורות תוך כדי תנועה, קיצוץ ועירבוב. המחשבה נעשית צלולה, ובמקביל הבטן מקרקרת…

 

 

פאקורות מנגולד (או תרד)
תקראו להן פאקורות או שתקראו להן לביבות, כך או כך הן נפלאות. נטולות גלוטן ומתאימות גם לטבעונים. 

אפשר להכין עם מנגולד או תרד, או כל ירוק אחר שתמצאו לנכון (עם בוא הגשמים יש צמחי בר רבים, כמו חוביזה, שינעמו לבלילה הזו בכיף). שימו לב – יש אפשרות להשתמש גם בחלק הלבן של המנגולד, וכך להנות מכולו.

ועוד בקטנה – במתכון הזה (כמו במתכונים הודים רבים) יש שימוש בכמויות יפות של תבלינים. אישית, ניסיתי עם פחות, והן עדיין יצאו טעימות מאוד. רק אל תוותרו על התבלינים לגמרי, אחרת תתבאסו.
 
 
חומרים ל 12 פאקורות בינונית או 20 קטנות
  
2 כוסות גדושות של מנגולד שטוף, נקי מהשדרה הלבנה וחתוך לרצועות דקות
1 בצל בינוני חתוך לקוביות קטנות או מגורר על פומפיה גסה (אם מגרדים חשוב לסחוט ממנו את הנוזלים) או הגבעולים הלבנים של המנגולד חתוכים דק
2 ס"מ ג'ינג'ר טרי מקולף ומגורר
1/2 צרור עלי כוסברה קצוצים (ניתן להחליף בפטרוזיליה/בזילקום/בצל ירוק כראות עינכם)
1 כוס קמח חומוס
3/4 כוס מים
כפית אבקת צ'ילי (אם אוהבים)
1/2 כפית כורכום
1/2 כפית פלפל שחור טחון
1 כפית כמון טחון
1 כפית גראם מסאלה (אופציונאלי אם אוהבים)
מלח
 1 כף שמן זית לטיגון
 
ההכנה 

בקערה מערבבים קמח חומוס, מלח ושאר התבלינים. מוסיפים בהדרגה מים ומערבבים. צריכה להתקבל תערובת חלקה וסמיכה ללא גושים. אם היא סמיכה מדי מוסיפים מים לפי הצורך. מוסיפים לבלילה את הבצל, התרד, הכוסברה  והג'ינג'ר ומערבבים היטב.

מחממים כף שמן במחבת טפלון על אש בינונית-נמוכה. יוצקים למחבת כף גדושה של בלילה (כך שמתקבלת צורת לביבה). מטגנים כל צד כ-2 דקות או עד שמתקבל צבע זהוב חום. מוציאים ומניחים על נייר סופג. 

מגישים חם עם יוגורט או עגבניות טריות מרוסקות ומתובלות במעט מלח גס (ניתן לתבל את היוגורט במעט חרדל גרגרים, מלח, פלפל ולימון).

 

 

מרק בקצ'וי לימוני עם גריסי פנינה

מתחילים בציר כהה עם טעמים לימוניים וכשהוא מבעבע, זורקים אליו את הבקצ'וי הקצוץ. הלפת היפה שהבאנו מהשדה, קפצה לה לתוך הסיר. קוביות קטנות וחמודות. אבל במבחן התוצאה היא גרמה למרק להיות מעט מריר, מה שלא קיבלנו בשמחה. אז השמטנו אותה מהמתכון.

חומרים  ל-8 מנות
1/2 כוס גריסי פנינה 
1 כפית זרעי כוסברה כתושים גס במכתש ועלי
1/2 כפית כורכום
1/2 כפית פתיתי צ'ילי
3 כפות שמן זית
1 בצל קלוף וחתוך לפרוסות
3 שיני שום קלופות וחתוכות לפרוסות
1 כף ג'ינג'ר טרי קלוף ומגורר דק על פומפיה
2 גבעולי למון גראס טריים, פרוסים דק (או 2 כפות למון גרס יבש)
6 כוסות מים
1 כפית מלח גס
קליפת לימון מגוררת מלימון אחד
2 ראשי בוקצ'וי – שטופים היטב, חתוכים לרצועות
1/2 צרור כוסברה טרייה – קצוצה
1 כף שמן שומשום

 

 

מתחילים בבישול הגריסים (הוספת גריסים מבושלים למרק תוודא שהמרק ישאר צלול).

שוטפים את הגריסים היטב, עד שהמים צלולים. מבשלים את הגריסים כמו שמבשלים פסטה: בסיר, מביאים לרתיחה מים עם מלח. מוסיפים את הגריסים ומבשלים בסיר פתוח עד שמוכנים לדרגת אל-דנטה כ-20 דקות בערך. מסננים ומניחים בצד.

מחממים סיר על להבה בינונית ללא שמן. לאחר שתחתית הסיר התחממה, מוסיפים את זרעי הכוסברה, הכורכום והצ'ילי וקולים כדקה. מוסיפים את שמן הזית יחד עם הבצל, השום, הג'ינג'ר והלמון גראס ומטגנים עד ריכוך כחמש דקות.

מוסיפים מים, מלח וקליפת לימון מגוררת. מכסים ומביאים לרתיחה. מנמיכים לאש נמוכה ומבשלים כעשרים דקות.

מוסיפים לסיר את עלי הבקצ'וי, הכוסברה וגריסי הפנינה המבושלים. מביאים לרתיחה נוספת, מנמיכים להבה ומבשלים עשר דקות.

טועמים, ומתקנים תיבול לפי טעמכם.

מוסיפים שמן שומשום ומגישים עם מעט כוסברה מעל.

 

 

 

סלט בורגול וירוקים
הסלט הזה הוא הזדמנות לאכול עלים ירוקים מכל סוג שתמצאו. ואם יש לכם שלל עלי בייבי מהשדה של ערן, אז בכלל חגיגה! מי שרגיש לגלוטן, או לא אוהב בורגול (כמוני), יכול להכין את הסלט הזה על בסיס קינואה לבנה. את עלי הבייבי אפשר להשאיר בשלמותם או לקצוץ לגודל הרצוי לכם.

כ-4 מנות

1/2 1 כוסות בורגול גס
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
1 כפית שמן זית
2 חופנים של עלים ירוקים כמו ארוגולה, מיזונה או שקית עלי בייבי
3 בצלים ירוקים פרוסים דק
4 צנוניות קטנות חתוכות לפרוסות דקות או קוביות

2 קולורבי, קלופים וחתוכים לקוביות קטנות
1/2 כוס פילטים של לימון (פילטים – כלומר פלחי הלימון ללא הציפה שלהם. לא חייבים…)
קליפת לימון מגוררת מלימון אחד
2 כפות שמן זית
1/4 כוס גפרורי שקדים קלויים על מחבת ללא שמן
1/2 כוס כוסברה קצוצה (או כל ירוק אחר שמתאים לכם)

מכינים את הבורגול:

מרתיחים מים.

מעבירים את הבורגול לקערה, מוסיפים מלח, פלפל וכפית שמן זית. שופכים לקערה מים רותחים עד לכיסוי הבורגול, מכסים וממתינים עד שהמים נספגו, והורגול מוכן לאכילה (כ-10 דקות). במידה ויש מים עודפים, פשוט מסננים ומצננים.
מוסיפים את יתר החומרים, מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול.

 

 

תבשיל עדשים שחורות ועשבים ירוקים
אין כמו תבשיל של עדשים שמשולבים בו עשבים ירוקים. הוא נהדר בחורף, כי אז אפשר למצוא גם עשבי בר שניתן ללקט. ולמרות שזה תבשיל הוא ממש לא כבד, ולכן יתאים גם לעונות אחרות. אתם מוזמנים לבחור את העלים הירוקים שאתם אוהבים, או שמחכים לכם בארגז: תרד, מנגולד, בוקצ'וי, חוביזה ועוד…

שימו לב – במידה ואתם משתמשים במנגולד – הפרידו את החלק הלבן מהחלק הירוק, ואל תזרקו כלום.

כ- 6 מנות

1 כוס עדשים שחורות
2 כפות שמן זית
1 בצל מקולף וחתוך לפרוסות (אם משתמשים במנגולד – מוסיפים לבצל גם את גבעולי המנגולד הלבנים, חתוכים לפרוסות דקות)
3 שיני שום קלופות ופרוסות
1 כפית כמון טחון
3 כוסות עלי מנגולד (או תרד או חוביזה) חתוכים לרצועות דקות
1 כוס מים
מלח ופלפל שחור
להגשה – כוסברה טריה ופלח לימון

מבשלים את העדשים בסיר עם מים עד כיסוי ועוד קצת (אין צורך להשרות), ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים כ 15-20 דקות. מוודאים שהעדשים רכות (אל-דנטה זה מעולה), מסננים.

בסיר רחב מחממים את שמן הזית ומוסיפים בצל, שום וכמון, מטגנים כחמש דקות. מוסיפים את העדשים המבושלות, עלי המנגולד, והמים ומתבלים במלח ופלפל. מביאים את התבשיל לרתיחה. מנמיכים ללהבהב נמוכה, ומבשלים כשהסיר סגור כעשר דקות.

טועמים, מתקנים תיבול. מגישים חם עם פלח לימון ומעט כוסברה.

 

 

בטטות AS IS

תאמינו או לא, אני הולכת לגלות לכם את אמריקה, או לפחות את קסם הבטטה.

הן לא צריכות הרבה, רק חום (גבוה בתנור) ואהבה. כשהבטטה בשיאה היא טעימה כמו שהיא, צרובה היטב כך שכל הסוכרים שבה מטפטפים על ניר האפיה.

 

מחממים תנור לחום גבוה מאוד – 230 מעלות

מקרצפים את הבטטות, בעזרת סקוצ' ומים, שוטפים ומייבשים קלות.

מניחים נייר אפיה בתבנית גדולה, ועליו את הבטטות.

אופים. כ-20 דקות או עד שהבטטות משחימות, וסכין חד שננעץ בהן מבשר על רכותן הטובה.

בוצעים ביד, או חותכים אלגנטית על צלחת או קרש חיתוך, מגישים ונהנים (וזה טעים במיוחד עם שמנת חמוצה, או יוגורט קשיו).

 

 

קרפאצ'ו סלק וקולורבי בשמן שומשום
כשהסלק והקולורבי טריים בתחילת העונה (או בהמשך, אבל ממש קרוב לשליפתם מהאדמה) הם פריכים ומתקתקים. הם לא צריכים הרבה, ואין כמותם כדי להגיש אותם בפשטות, עם מעט טעמים שיחזקו להם את "הגוון" המקורי. מי שרגיש לשמן שומשום או סתם לא אוהב את טעמו, מוזמן לאכול את המנה בלעדיו כמובן.

 4 מנות
3 סלקים קלופים
3 קולורבי קלוף
2 כפות שמן זית
1 כפית שמן שומשום
1 כפית מיץ לימון 
מלח גס

פורסים את הסלק והקולורבי לפרוסות דקות בעזרת מנדולינה או סכין חדה ויד יציבה ומניחים בצלחת הגשה.
מזלפים שמן זית, שמן שומשום ולימון ומתבלים במלח. מגישים.

 

 

השאלון של כרמית

1. על איזה חומר גלם לא תוותרי במטבח שלך?

2. מה חשוב לך באוכל שאת מכינה/אוכלת?

3. חומר גלם שהכרת והפתיע אותך

4. מהו הירק האהוב עליך?

5. מה הכי תרצי שיבשלו לך?

 

והתשובות….

 

 

ככה נראתה הארוחה שלנו

שולחן מלא בכל טוב. אוכל צבעוני, טרי, קל להכנה ובעל טעמים מיוחדים אך עדינים.

ואם הגעתם עד הלום, אז רק אספר לכם שאת המפגש עם כרמית ערכתי כבר לפני מעל חודש. העבודה על כל פוסט כזה לוקחת לי זמן רב. מחשבות שהופכות למילים, מילים למשפטים וחומר גלם של תמונות שעובר מיון, ניפוי ועריכה. לא קל לי לוותר על תמונות ועל תהליכי עבודה, אבל אני משתכללת עם הזמן…

ואני, בדיוק כמו כרמית, מחכה לפיה שתבוא ותבשל לי… אז כנראה שעד המפגש הבא בשדה ובמטבח אשאר רעבה או שאתנחם בקערת מרק חם.

 

 

הכי אשמח לקרוא ולשמוע מכם. מה אהבתם, ואיזה מתכון ניסיתם. מוזמנים לשאול גם את כרמית שאלות, היא בטח תבוא לבקר

 

לאתר של כרמית אלקיים לחצו כאן