שומר הוא מסוג הירקות ששמור להם כתר של כבוד. הוא כל כך יפה ואצילי בעיניי, יש לו ממש ארכיטקטורה מיוחדת. רק תסתכלו עליו! הבעיה היא שהוא מסוג הירקות שרובנו לא נחשפים אליו, ולו בשל השם שיצא לו: "ירק עם טעם של סוכריית ליקריש". אז בואו נבהיר משהו – כן, יש

"אני רוצה בלוג משלי", מלמלתי זמן רב. בית למילים ולצילומים שלי, למחשבות, לרעיונות וכמובן גם מקום לענות, ללמד ולעזור למי שמבקש עזרה או שואל אותי כמעט כל יום, את השאלה שמתחילה ככה: "אז איך מכינים….". שלא תבינו לא נכון, אני מאוד אוהבת לענות ולעזור, אבל זה פשוט כמו קוד כזה,

המתכון הזה כ"כ פשוט וקצר, שזה קצת מצחיק לקרוא לו מתכון. הדבר הכי מסובף פה, וגם זה תלוי במזווה שלכם, הוא מוצרים מהמדף האסיאתי. הוא יכול בקלות להיות על תקן המרענן הרשמי של הקיץ, או של כל ארוחה כבדה. שימו לב, אצות ארמה, הן בעלות טעם מתון של ים, ולכן

לפני כמה שנים מצאתי את עצמי על אי קטן ומקסים ביוון, עם זוג חברים ותינוק. במקום בו היינו היה מטבח מאובזר, ולנו נשאר לעשות קניות, ולבשל. אוכל פשוט, לא מתחכם עם חומרי גלם משובחים וכמובן, שמן זית מלוא הבקבוק. יום לפני שהיינו צריכים לדחוס את מיטלטלנו חזרה למזוודה ואת עצמנו

חודש אוגוסט הוא חודש מזופת לחגוג בו יום הולדת, ככה לפחות הרגשתי כשהייתי ילדה. לקראת יום הולדתי נהגתי לדפדף בהנאה בספר (הכמעט יחידי שהיה אצלנו במטבח) "עוגות לכל עת". לקראת סופו כיכבה עוגה עטויה בתותים אדומים ויפים. "כזו עוגה אני רוצה ליום הולדת!" אמרתי לאמא בכל פעם כשהגעתי אליה. לא

בורקס! בורקס? כן, כן בורקס. אבל רגע, אתם כבר מכירים אותי. לא כזה קנוי שחייבים על כל ביס לשתות שלוק מים, כדי לא להחנק… את המתכון לבורקס הזה למדתי להכין לפני המון שנים, כשהלל היה פעוט, ובגן שלו, בחגיגות, במקום חטיפים או מתוקים, רוקמיני הגננת (מאמא כזו מקסימה) היתה מכינה

לא זוכרת ממה הכל התחיל. אם מחיבור הטעמים הקלוי או מחיבור הצבעים המשגע. הפעם במקום למלא את הפלפל באורז, מילאתי אותו בפריקי ובצל ירוק. יצא משגע. המתכון פורסם בגליון 243 של "על השולחן", מאי 2011   8-6 פלפלים אדומים ו/ או צהובים בגודל בינוני 2 כוסות בצל ירוק קצוץ 3-4

הוא קורא להן עוגיות חמאה מלוחות, אנחנו קוראים להן, או בעצם להם, כעכים מלוחים. הוא זה ארז קומרובסקי, אחד האנשים האהובים עלי, שמיד הסכים שאפרסם את המתכון של הכעכים האלו כאן. הרומן שלנו בבית עם הכעכים האלו התחיל בטעות (לא שלי), שבסופו של דבר עלתה לי בזמן יקר מוקדם מוקדם

עד שלמדתי להכין את המג'דרה הזו, די סלדתי מהמנה הזו. תודה לאל, עברו המון שנים מאז. במתכון המקורי היו כמויות של שמן, ובחיי, שלא מצאתי לנכון להכין את המג'דרה הזו עם חצי כוס שמן. כצמחונית, ובכלל כשאנחנו דואגים אם האוכל שאנחנו אוכלים מזין מספיק, המנה הזו היא ארוחה בסיר. סלט

יש לי מערכת יחסים לא ברורה עם פלפלים. לפעמים הם עוברים אצלי, ולפעמים רק לידי. אבל איכשהו פלפלים קלויים, אני תמיד מזיזה הצידה, רחוק ממני. לא ברור איך קרה הקסם, אבל המרק הזה, הוא אחד האהובים עלי. יש מצב ששורש הסלרי שטחון פה, הוא זה שמאזן את הטעם, הלפעמים "צעקני"