לא זוכרת ממה הכל התחיל. אם מחיבור הטעמים הקלוי או מחיבור הצבעים המשגע. הפעם במקום למלא את הפלפל באורז, מילאתי אותו בפריקי ובצל ירוק. יצא משגע. המתכון פורסם בגליון 243 של "על השולחן", מאי 2011   8-6 פלפלים אדומים ו/ או צהובים בגודל בינוני 2 כוסות בצל ירוק קצוץ 3-4

הוא קורא להן עוגיות חמאה מלוחות, אנחנו קוראים להן, או בעצם להם, כעכים מלוחים. הוא זה ארז קומרובסקי, אחד האנשים האהובים עלי, שמיד הסכים שאפרסם את המתכון של הכעכים האלו כאן. הרומן שלנו בבית עם הכעכים האלו התחיל בטעות (לא שלי), שבסופו של דבר עלתה לי בזמן יקר מוקדם מוקדם

תבלינים. מלח הוא התבלין העיקרי שלי. אפילו פלפל שחור לא בשורה הראשונה של התבלינים שלי. כשרק התחלתי לבשל, בנעוריי בקיבוץ, הכרתי את הפפריקה (המתוקה כמובן) ואת הכורכום, והקינמון שהיה הכוכב המרכזי כשזה הגיע לעוגת תפוחים, ואותה הכנתי בכמה גרסאות. החושים החדים שלי הביאו אותי להבנה שכורכום, שצובע כל חלקה טובה

קציצות ביתיות שקיבלו השראה מהמטבח הפרסי (הרבה עשבי תיבול) ומהמטבח המרוקאי (בצל שטוגן עם שמן וכורכום). פורסם ב"על השולחן", גיליון 242, אפריל 2011 לקציצות: 1/2 ק"ג בשר בקר טחון גס 200 גרם הודו טחון או  בשר כבש (או שומן כבש) טחון – אם אוהבים את הטעם 1 בצל קצוץ מלח

קציצות עסיסיות ומלאות טעם, במיוחד למחרת ההכנה. טעימות גם קרות. פורסם בגליון 245 של "על השולחן", יולי 2011 1/2 ק"ג בשר בקר טחון גס 2 בצלים קצוצים דק 2 כפות שמן זית כ-3 (2 כוסות) קישואים מגוררים דק על קליפתם 1 ביצה 1 כפית גדושה חרדל דיז'ון 2 כפות פירורי

יש חיבורים באוכל, שהם פשוט מתבקשים. קצת כמו צילי וגילי, שחור ולבן ומלח ופלפל… כזה הוא החיבור של לימון לעוף. תמיד מוצלח. מנה חורפית, ואגלה לכם בשקט, שזו המנה האהובה על אח שלי. אפשר להוסיף לסיר גם קוביות של דלורית, ואז בכלל תהיה חגיגה. המתכון המקורי עלה בוואלה אוכל בשנת

הם עגולים וכ"כ נוחים למילוי. במקרה הזה הנחתי בהם תערובת ריחנית של בקר טחון, ומעל טחינה ויאללה לתנור. בחיי שזה כלום עבודה. חברי למקצוע היו קוראים למנה הזו "מנת רושם, ב-5 דקות". פורסם בגיליון 245 של "על השולחן, יולי 2011   8-6 קישואים עגולים בגודל אחיד (ככל האפשר) למילוי: 1/2

רק בשנים האחרונות אפשר להשיג כרוב ניצנים טרי בארץ, וגם זה לא בשפע. אז כך שנשארנו עם הכרובונים הקפואים, ולהם אין כ"כ יחסי ציבור. אם לא שכנעתי אתכם לנסות כרוב ניצנים, הרוטב שכאן הולך נפלא עם ירקות ירוקים נוספים: ברוקולי, אספרגוס ושעועית ירוקה. ואגב, זה המתכון הראשון שלי שכתבתי ופורסם,

הלזנייה הזו נולדה באמצע הקיץ, כשערן חזר מהשדה עמוס בזוקיני מהממים (אבל יש גבול לכמות שאדם יכול לצרוך…) ואליו התחבר בקלות החבר הקייצי שלו, החציל. בבישול, כמו בבישול אפשר לאלתר עד אינסוף. הלזניה הזו יכולה להכיל הרבה ירקות, או רק ירק אחד. טבעונית או חלבית ואפילו נטולת גלוטן – כל שתבקשו (ותכינו) לו יהי.

לפעמים אני מרגישה שכולנו "גשר צר מאוד", כלומר, הסלט הזה מוגש בואריציה כזו או אחרת בכל מיני בתים, אולי אפילו בתי קפה. יש משהו בחיבור של הבטטות המתקתקות עם הבצל והבלסמי שברוטב, ועם הרעננות של הנענע, שהופך את הסלט הזה לכל כך טעים, חגיגי (כי הוא די מושקע) ויפה! שזה,