סתיו, דלעת וכל השאר

כשהזמן חולף ועובר, הוא מתגבש ליחידה שכזו, סוג של בלוק שהופך להיות מוחשי עבורי. ככה נראה לי הזמן שלא העלתי פוסט חדש בבלוג.

אני יודע, ואתם בטח גם שמתם לב, המון המון זמן לא היינו כאן. וזה לא שלא היינו, היה חופש גדול שדרש מכולנו התארגנות לא פשוטה, אחריו באו החגים (אתם רואים? הספקתם לשכוח…) ועוד חגים, וככה יצא שהפוסטים נכתבו בראש שלי או של עופרי, ולפעמים בפייסבוק, אבל לא כאן.

יש לשנינו יראת כבוד לבית הזה שעופרי יצרה פה בבלוג. הוא, בדומה לירקות, צריך זמן. מחשבה מקדימה ותכנון – פה צריך להחליט על מה לכתוב. צריך להכין את הקרקע – כלומר להחליט ואז לחקור, לצלם, לערוך, לסדר. ואז מגיע הרגע לקטוף את הירק המוכן – ובמקרה הזה, להתיישב ליד המחשב ובסופו של יום, ללחוץ על מקש ה"לפרסם", ולהעביר אליכם את מה שגידלנו, אה… כתבנו.

הפעם קרה דבר מעניין. פוסט חדש היה אמור לעלות בסדרת "מהשדה לצלחת" עם אורחת מקסימה. איכשהו, הבנתי שאני מעדיף קודם  לספר לכם על הסתיו שלי, הסתיו בשדה, ועל הדרך לתת כבוד לדלעת. ומגיע לה כבוד!

 

 

סתיו

הסתיו, כפי שהחקלאים מתייחסים אליו, התחיל בשלהי אוגוסט ויסתיים רשמית באמצע דצמבר. מי שרגיל לעבוד השכם בבוקר, יודע מה השעה לפי יקיצת השמש. אני, שהתרגלתי להתחיל לעבוד עם צינת הבוקר הקצרה סביב 06:20 בבוקר, בימים אלו מתחיל לעבוד מוקדם יותר, הודות לשעון החורף (מה שגרם לי להרגיש לרגע כמו במנהרת זמן). אני מתנחם בעובדה שהצינה והקרירות המאפיינת את הסתיו, מתמשכת לשעות ארוכות יותר ואלו שעות קסם נעימות במיוחד בשדה.

זה הזמן להכין את הערוגות לשתילות חדשות. ההכנה כוללת פינוי שאריות מהיבול הקודם, פיזור המון קומפוסט, תיחוח ופריסת השקייה. את השתילים אני מקבל לפי תוכנית השתילה שהכנתי למשתלה (בחירת זנים וכמויות). העונה מתאפיינת בהרגשה של מירוץ – להספיק להכין את כל השטח, לשתול ולזרוע את כל מה שתיכננתי לפני בוא הגשמים הגדולים והקור.

 

 

חברים בשדה (לא מה שאתם חושבים)

כשמגדלים ללא ריסוסים וללא הדברה, מגלים עולם ומלואו, שעל פניו מפריע ומזיק. כשאני אומר חברים בשדה אני מתכוון לחרקים ולמזיקים שבאים לבקר. הסוגים רבים, יש להם שמות מוזרים ואני מודה – לא אחת, הם מבאסים ממש. מכרסמים את הזוקיני (וזה בדיוק מה שמזכיר לי שלניסויים החקלאיים שאני עושה, יש מחיר) ששייך לעונת הקיץ, ואילו אני ניסיתי למשוך עוד קצת זמן איכות איתו. זו בדיוק ההוכחה שהירק חלש ופחות עמיד בעונה שלא מדוייקת עבורו.

 

 

שומר – למרות שהוא ירק סתיו-חורף טיפוסי בא לבקר אותו החבר הכי פחות נחמד והוא הערצב, שלמרבה הצער כרסם את צוואר הצמח ואז, כשאני ניגש לערוגה ובעדינות נוגע בעלים הם נשארים לי ביד. לשמחתי הוא לא פגע בכל השומר, וכולי תקווה שהוא ילך לחפש לו צייד במקום אחר…

 

 

 

דלעת

הדלעת היא ירק בעל חודשי גידול ארוכים מאוד. היא נשתלת במרץ (תחילת האביב) ונאספת עם בוא הסתיו. הדלעות  נשמרות בשלמותן בקלות, וניתן לפתוח אותן אפילו כמה חודשים אחרי איסופן.

לפני כמה שבועות יצאתי לאיסוף דלעות עם ה"טרקטור" שלי (כלי עבודה שמתאים לשדה בסדר גודל כמו השדה שלי, מעין מיני טרקטור, עם 2 גלגלים). מציאת דלעת היא עניין מרגש ומשמח, והחלטתי לבקש שיצלמו אותי אוסף כמה מהשלל השנתי. הנה הסירטון פה לפניכם, מוזמנים להתרגש איתי. התנצלותי הכנה מראש, על איכות הסאונד…

 

 

תמונה אחת שווה אלף מילים

תסתכלו על הדלעת הזו. תסתכלו עליה טוב טוב…

היפה הזו, ישבה לה בצד בשקט וחיכתה שאגלה אותה בין שלל הדלעות. הדלעת הזו במשקל 49 קילוגרמים! היא חולקה אחר כבוד לכל הארגזים הרבים לפני שבוע. את מה שאתם לא קיבלתם, הבאתי הביתה. ועם בוא הגשם והסערה, עופרי רקחה איתה מרק חורפי וטעים (מתכון כאן בהמשך).

 

 

והאמת, ככה ביננו, בכלל לא ידעתי שאוהבים לעשות עניין מדלעות גדולות. אז הסתבר לי שכן, זה עניין. וזה באמת מרגש למצוא דלעת שספגה חום (מהשמש) ואהבה, וגודלה ללא כל ריסוסים, חומרי הדברה ומדשנים וגדלה להיות מה שהיא.

אז הנה עוד אחת, אורגנית למהדרין – אחת מהדלעות של משק בן צבי מכפר יהושע, ששוכן גם בעמק יזרעאל. אצל איריס במשק גדלה דלעת והגיעה למשקל המכובד של 54 ק"ג !!! כבוד גדול!

 

צילום: עמרי אילת

 

 

 

דלעת, יומולדת 4 ומרק טעים וקל / עופרי זוטא

כשאומרים דלעת, המילים שעוברות לנגד עיני הן סתיו, קרירות (בחוץ) ומשפחה. מעטים האנשים שנהנים לכרסם כמוני דלעת כמו שהיא, ממש כמו תפוח (נסו. זה ממש נחמד). רובם חושבים על מרק לקוסקוס נראה לי, ואני – מפליגה בזכרונות מרגשים, על הלידה של אליה לפני 4 שנים, שהיתה ללא ספק, לידה בניחוח של עוגת דלעת.

בקצרה אספר שאליה, בדיוק כמו אחיו נולד בבית. רק במקרה הזה, בעודי אפופת התרגשות וצירים החלטתי שזה הזמן המושלם להכין…. עוגת דלעת. אחרי שאיכשהו הצלחתי לערבב את כל המצרכים (אלוהים יודע איך), העברתי את האחריות להעברה לתבנית ולתנור לערן, בתקווה שזה ישים טיימר והעוגה תצא בזמן, והלכתי לחדר אחר – ללדת. כעבור 3 שעות, בעודי נחה כשמונח עלי תינוק ריחני במשקל 3 ק"ג, ביקשתי תה, ופרוסה מהעוגה החמימה.

 

אליה בן ארבע. מצא לו מקום לשבת עליו בשדה….

 

 

מרק עדשים עם דלעת, בטטה וג'ינג'ר / עופרי זוטא

המרק הזה, כיאה להרבה דברים טעימים, נוצר בלי הרבה מחשבה אבל עם הרבה אינטאוציה. אני בכלל קצת בזה לעדשים כתומות, לא אוהבת את העובדה שהן עדינות נפש כאלו, מתפרקות בקלות וקצת חסרות אופי. לקח לי זמן לתת להן כבוד, והאמת שאני מעדיפה את אלו השלמות והבורקות (ניתן למצוא בחנויות הטבע השונות, או בכפרים ערביים).

זה מרק מהיר הכנה הודות לעדשים כמובן ולירקות הכתומים הנלווים, שגם להם מספיק זמן בישול קצר. עם זאת, אל תתקמצנו לגמרי על הזמן שלכם… תנו לו לבעבע על אש נמוכה ממש עוד דקות ספורות להעמקת טעמים.

 

ועוד קטנה לפני המתכון –

אתמול, ממש בשיא הסערה, היתה גם אצלנו הפסקת חשמל. כשפתחתי את המקרר כדי להוציא את הירקות, חתיכת הדלעת נפלה לי על הרגל (באמת!), והחושך הפתאומי הביא אותי לצלם בנייד ובעלטה….

 

 

3 כפות שמן זית

1 בצל חתוך לשמיניות (ככה אני חתכתי, זה לא באמת חשוב לטעם)

3-4 שיני שום קצוצות דק

כף ג'ינג'ר טרי – קצוץ דק, או מגורר בפומפיה

1 כף לימון כבוש קצוץ

כ-300 גרם (2 כוסות בערך) דלעת חתוכה לקוביות בינוניות

1 בטטה – קלופה ומגוררת על פומפיה גסה

1 כוס עדשים כתומות

1 כפית מלח, או יותר לפי הטעם

חופן עלי פטרוזיליה קצוצים גס

חופן עלי כוסברה קצוצים גס (לכל שונאי הכוסברה – אתם לא חייבים!)

ליטר מים

מיץ מחצי לימון (לא חייבים)

~

בסיר רחב מחממים את השמן. מוסיפים את הבצלים וצורבים קלות (במקרה הזה אני אוהבת שיש "ביס" שניתן להרגיש ממנו במרק, ולכן חתכתי את הבצל ושמיניות ולא לקוביות קטנות שמוזהבות).

מוסיפים את השום, ג'ינג'ר והלימון הכבוש, מנמיכים את הלהבה ומבשלים עוד כדקה. נזהרים שלא ישרף.

מצרפים לסיר גם את הבטטה והדלעת, מערבבים היטב ונותנים לירקות להתעטף בשומן. מוסיפים את העדשים והמלח ומערבבים.

מוסיפים את המים, המלח ועשבי התיבול, מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. מנמיכים ללהבה נמוכה, ומבשלים תוך ערבוב מידי פעם, כ-20 דקות. לפחות.

שימו לב – העדשים נמסות ממש ומסמיכות את המרק. במידה ויוצא לכם תבשיל, אל תהססו להוסיף מים בהדרגה, לדרגת הסמיכות הרצויה לכם.

לטעום ולתקן תיבול – הטעמים המובילים כאן הם ג'ינג'ר ולימוניות. אם אתם מרגישים שלמרק יש אופי, אבל מתאים לכם לחזק אותו, הוסיפו בשלב זה עוד מעט ג'ינג'ר מגורר לסיר, וסחיטה מ1/2 לימון. אני גם אוהבת להוסיף קליפת לימון מגוררת. וכמובן כוסברה קצוצה.

 

 

 

עוגת דלעת / הילה קריב

את המתכון ל"עוגת הלידה" המקורית אני לא חולקת איתכם, לא כי יש לי מה להסתיר. אלא כי מצאתי והתמכרתי לאחת שווה פי אלף! המתכון מהבלוג הנהדר ביסים . במתכון המקורי הילה משתמשת בדלורית, שאישית זה אחד הירקות האהובים עלי, אבל זה עובד נפלא גם עם דלעת. ובכלל, עשיתי פה כמה קיצורי דרך… (בקישור תוכלו למצוא את המתכון המקורי, פה הוא מובא אליכם עם שינוים קלים שערכתי).

~

ל-2 תבניות "אינגליש קייק"

 

600 גרם דלעת, קלופה וחתוכה גס

מבשלים את הדלעת עד לריכוך. מסננים ומועכים בעזרת מזלג.

~

1/2 כוס אגוזי מלך

1/2 כוס פקאן

1 כוס גרעיני דלעת

1/2  3 כוסות קמח

2 כפיות אבקת אפיה + 1 כפית גדושה אבקת סודה לשתיה

1/2  1 כפיות קינמון + 1/2  1 כפיות מלח

1 כוס שמן קנולה

1/2  1 כוסות סוכר + 1/2  1 כוסות סוכר חום

2 כוסות דלעת מבושלת ומרוסקת

3 ביצים

3/4 כוס ריוויון

מחממים תנור ל- 190 מעלות. משמנים את התבניות.

מפזרים את האגוזים וגרעיני הדלעת בתבנית ואופים כ- 15 דקות. מצננים. מוציאים 1/4 כוס מהתערובת ושומרים בצד.

מורידים את חום התנור ל- 170 מעלות

מנפים קמח, אבקות, תבלינים ומלח. מוסיפים את תערובת האגוזים/גרעינים ומערבבים.

מערבבים בקערת מיקסר את השמן ושני סוגי הסוכרים כ- 4 דקות. מוסיפים את הדלעת, מערבבים כ- 2 דקות ואז מוסיפים את הביצים- אחת אחת (כלומר, ערבוב טוב בין כל ביצה).

מוסיפים, תוך בחישה איטית ביותר את תערובת  היבשים (=קמח) והריווין ברוטציה: 1/3 קמח, 1/2 ריוויון, 1/3 קמח, 1/2 ריוויון, 1/3 קמח.

מעבירים את הבלילה לשתי התבניות ומפזרים מעל את האגוזים/גרעינים ששמרנו בצד, במרכז העוגות לאורכן.

אופים כ-45 דקות או עד אשר העוגה יבשה בבדיקת קיסם.

 

צילום העוגה: הילה קריב

 

רוצים לדעת מי ביקרה בשדה ובאה לבשל אצלי במטבח?

אם אתם מחכים (כמוני!) לפוסט הבא בסדרת "מהשדה לצלחת", זה הזמן להרשם למעלה מצד ימין לקבלת הפוסטים ישירות לתיבת המייל שלכם.

וחוץ מזה, כי אני ממש חסרת סבלנות, החלטתי לחשוף לכם את האורחת. אז קבלו אותה: כרמית אלקיים. כדאי להרשם ולחכות עוד קצת בסבלנות, כי יהיה פוסט מקסים וטעים.  

 

לימים שפויים, גשומים וטעימים והמשך שבוע טוב.