על תחרות ומנה אחת שהיא לגמרי אני

הפוסט הזה נדחה שנה. שנה שלמה. לא יודעת אפילו למה.
אני לא נוהגת להשתתף בתחרויות משום סוג שהוא, אתגרים מלחיצים אותי (אבל לעיתים גם מרגשים אותי ומוציאים ממני יצירתיות) ונו… חיה לי מיום ליום או משהו כזה.

לפני שנה, בפרץ מטורף של אדרנלין והתלהבות הזמינו להשתתף בתחרות המנה הלא יודעת מה בכנס המסעדנים (סליחה אם לא דייקתי) והפרס היה שווה ממש. ההנחייה היתה כזו: מנה שמורכבת מחומרי גלם מקומיים, של יצרנים קטנים או אפילו כאלו שליקטתי בגינה.
זה הדליק אותי ממש. ביררתי עם הקודקודית (להלן אפרת אנזל) האם אני יכולה להשתתף כשארז הוא אחד מהשופטים (תקופה שעבדתי אצלו) וקיבלתי אור ירוק.

איך בונים מנה?
המנה נבנתה הפוך, כלומר החלטתי ללקט את המוצרים מהיצרנים ואז להחליט מה אכין, כשבראש היו הירקות מהשדה של ערן. ירקות חורף קלאסים, עלים ירוקים ושפע של שורשים פריכים ומשמחים.

המנה שראיתי בעיני רוחי היתה וריאציה של פלאפל. את החומוס הקלאסי החלפתי בנבטוטים של כרמל יבולים והוספתי אליהם מנגולד ואגוזים. אל הקציצה העסיסית צירפתי סלט פריך עם רוטב עשבי תיבול עוקצני (להלן: סוג של סחוג או רליש), ובמקום טחינה הלכתי על יוגורט חמצמץ מקשיו (אוח, אני אוהבת אוכל חמוץ). את כל אלו, כדי בכל זאת להיות קצת מקורית, הנחתי על פיתה עסיסית ופתוחה, תוצרת מקומית גם היא, ממאפיית אורבר שנמצאת בשער העמקים.

בשלב הטעימות אצלי במטבח, נעזרתי בדני, חבר ואיש מקצוע מדהים וכשקיבלתי את ברכת הדרך ממנו הגשתי את המתכון עם ראש מורם וגו זקוף. גאוות יחידה. אני היחידה…

צילום: חיים יוסף.

 

כפי שאתם רואים בתמונה, זו מנה מאוד, איך לומר… לא מתוחכמת, נטולת פוזה, מאוד ישראלית ומקומית.

הגעתי לתל אביב בשעה שנקבעה לי. חמושה בחברה טובה, עם לחיים סמוקות, מלאה בתיקים ושקיות ולא מעט הכנות. חלק מנות הוגשו לטעימה וחלק חיכו לתורן, אנזל היפה מסתובבת ומחייכת (❤ ) ואני… חוטפת רגליים קרות ולא מבינה מה אני לעזאזל עושה שם. מנות מצולחתות בעזרת פינצטה, עוזרים אישיים ופנים חמורות סבר מרוב ריכוז.

ואני, הקיבוצניקית הזו שבאה עם חיוך ולחיים אדומות מרוב אדרנלין מבינה ש… אופס, הולכת להיות פה פאדיחה. ומה, מה ארז יגיד. רוצה לברוח.
אני מחליטה לנשום עמוק, לשתות המון מים קרים ולא לשמוע את אלו שמסתלבטים על זאתי שהביאה פיתה מוכנה ולא אפתה אותה בטאבון במקום (יצרן מקומי נהדר! סמכו עלי) ועל אלו שנועצים בי מבטים, ולהתמסר לחוויה שבסופה אבין שאני פה כדי להבין ולהכיר מה הדי.אנ.איי שלי. אותו אחד שהלך לי לאיבוד לפני שנתיים ויותר.

הבנתי שמסעדות ומטבחים גדולים – זה לא אני. לא סתם אני מרגישה בבית כשאני מגיעה לעבוד במתת אצל ארז, או… בבית שלי (יחי ההבדל). לא סתם אני מעדיפה אוכל אמיתי ופחות מפולצן ומסוגנן עם שליכטות על צלחת (כבודן של המנות במקומן מונח). אוהבת חיבור של מרקמים, חיתוכים גסים ופחות דיוק. יותר, איך אנחנו קוראים לזה בצחוק? בלאדי. אוכל. אמיתי. שבא מהלב. הלב שלי.

הייתי חייבת לשים את הלב שלי על הצלחת.
ברור שלא זכיתי. בכלום.

אתם זכיתם במתכון.

בתאבון!

פלאפל של נבטוטים ומנגולד,  עם סחוג עשבי תיבול ולימון כבוש, וסלט שורשים שקצת מעקצץ, ומעל יוגורט קשיו חמצמץ.

פלאפל (כ-8 קציצות פלאפל)
1 כוס קטניות מונבטות ("נבטי קטניות") של כרמל יבולים
3 גבעולי בצל ירוק
1 כוס דחוסה עלי מנגולד אדום חתוכים גס
3 כפות אגוזי מלך טחונים
1/4 כפית מלח
שמן צמחי לטיגון (מומלץ שמן תירס)

1. טוחנים את הקטניות, המנגולד והבצל הירוק במטחנת בשר בסכין הגס, או במעבד מזון בפולסים ומעבירים לקערה רחבה.
2. מוסיפים את המלח ומערבבים היטב. מוסיפים את האגוזים הטחונים, ומערבבים שוב.
3. מחממים היטב מחבת רחבה ומוסיפים שמן צמחי לגובה של כ- 1 ס"מ.
4. יוצרים מהבלילה כדורים בגודל בינוני, בקוטר של כ 3 ס"מ, ופוחסים אותם לקבלת "קציצה" רחבה בקוטר של כ4-5 ס"מ.
5. כשהשמן חם דיו, מניחים את קציצות הפלאפל, מנמיכים מעט את הלהבה (כדי שלא ישרפו) ומטגנים כ-2 דקות מכל צד, עד שהן שחומות.
6. מעבירים לצלחת עם נייר סופג.

סלט שורשים פיקנטי
1/4 כרוב לבן
1 גזר קלוף
1 קולורבי קלוף
1 שומר
1/4 צ'ילי אדום קצוץ דק

מיץ מלימון אחד גדול
1/2 כפית מלח
1 כף שמן זית
חופן עלי כוסברה

ההכנה:
לקבלת טעמים מודגשים, מומלץ להכין את הסלט כ1/2 שעה לפני ההגשה.
1. פורסים לרצועות דקות את הכרוב והשומר. חותכים למקלות דקים את הגזר והקולורבי וקוצצים דק את הצ'ילי האדום. מניחים בקערה רחבה.
2. מתבלים במלח ולימון ומערבבים, וכעבור כחצי דקה מוסיפים את שמן הזית. מערבבים היטב.
3. לפני ההגשה מוסיפים את עלי הכוסברה.

סחוג עשבי תיבול
1 צרור כוסברה קצוצה גס
1/2 צרור פטרוזיליה
2 גבעולי שום ירוק
3 שיני שום
1/4-1/2 פלפל צ'ילי חריף (תלוי במידת חריפותו)
1/2 כוס שמן זית סג'רה מזן סורי
מיץ מ-1/2 לימון גדול ועסיסי
1 כף לימון כבוש קצוץ גס
כ-1/4 כפית מלח

ההכנה:

1. קוצצים גס את הלימון הכבוש. מניחים בצד.
2. במעבד מזון או בעזרת בלנדר מוט, טוחנים בפולסים את עשבי התיבול, השום והצ'ילי עם 1/4 כוס שמן זית, עד לקבלת מרקם גס. מעבירים לקערה.
3. מוסיפים לקערה את הלימון הכבוש, 1/4 כוס שמן הזית הנוספת, המלח ומיץ הלימון. מערבבים היטב בעזרת כף, עד שכל החומרים מתאחדים. טועמים ומתקנים תיבול (הסחוג צריך להיות לימוני ופיקנטי ולא חריף מאוד).