הם עגולים וכ"כ נוחים למילוי. במקרה הזה הנחתי בהם תערובת ריחנית של בקר טחון, ומעל טחינה ויאללה לתנור. בחיי שזה כלום עבודה. חברי למקצוע היו קוראים למנה הזו "מנת רושם, ב-5 דקות". פורסם בגיליון 245 של "על השולחן, יולי 2011   8-6 קישואים עגולים בגודל אחיד (ככל האפשר) למילוי: 1/2

יש חיבורים באוכל, שהם פשוט מתבקשים. קצת כמו צילי וגילי, שחור ולבן ומלח ופלפל… כזה הוא החיבור של לימון לעוף. תמיד מוצלח. מנה חורפית, ואגלה לכם בשקט, שזו המנה האהובה על אח שלי. אפשר להוסיף לסיר גם קוביות של דלורית, ואז בכלל תהיה חגיגה. המתכון המקורי עלה בוואלה אוכל בשנת

קציצות עסיסיות ומלאות טעם, במיוחד למחרת ההכנה. טעימות גם קרות. פורסם בגליון 245 של "על השולחן", יולי 2011 1/2 ק"ג בשר בקר טחון גס 2 בצלים קצוצים דק 2 כפות שמן זית כ-3 (2 כוסות) קישואים מגוררים דק על קליפתם 1 ביצה 1 כפית גדושה חרדל דיז'ון 2 כפות פירורי

קציצות ביתיות שקיבלו השראה מהמטבח הפרסי (הרבה עשבי תיבול) ומהמטבח המרוקאי (בצל שטוגן עם שמן וכורכום). פורסם ב"על השולחן", גיליון 242, אפריל 2011 לקציצות: 1/2 ק"ג בשר בקר טחון גס 200 גרם הודו טחון או  בשר כבש (או שומן כבש) טחון – אם אוהבים את הטעם 1 בצל קצוץ מלח

תבלינים. מלח הוא התבלין העיקרי שלי. אפילו פלפל שחור לא בשורה הראשונה של התבלינים שלי. כשרק התחלתי לבשל, בנעוריי בקיבוץ, הכרתי את הפפריקה (המתוקה כמובן) ואת הכורכום, והקינמון שהיה הכוכב המרכזי כשזה הגיע לעוגת תפוחים, ואותה הכנתי בכמה גרסאות. החושים החדים שלי הביאו אותי להבנה שכורכום, שצובע כל חלקה טובה

רק בשנים האחרונות אפשר להשיג כרוב ניצנים טרי בארץ, וגם זה לא בשפע. אז כך שנשארנו עם הכרובונים הקפואים, ולהם אין כ"כ יחסי ציבור. אם לא שכנעתי אתכם לנסות כרוב ניצנים, הרוטב שכאן הולך נפלא עם ירקות ירוקים נוספים: ברוקולי, אספרגוס ושעועית ירוקה. ואגב, זה המתכון הראשון שלי שכתבתי ופורסם,

הלזנייה הזו נולדה באמצע הקיץ, כשערן חזר מהשדה עמוס בזוקיני מהממים (אבל יש גבול לכמות שאדם יכול לצרוך…) ואליו התחבר בקלות החבר הקייצי שלו, החציל. בבישול, כמו בבישול אפשר לאלתר עד אינסוף. הלזניה הזו יכולה להכיל הרבה ירקות, או רק ירק אחד. טבעונית או חלבית ואפילו נטולת גלוטן – כל שתבקשו (ותכינו) לו יהי.

לפעמים אני מרגישה שכולנו "גשר צר מאוד", כלומר, הסלט הזה מוגש בואריציה כזו או אחרת בכל מיני בתים, אולי אפילו בתי קפה. יש משהו בחיבור של הבטטות המתקתקות עם הבצל והבלסמי שברוטב, ועם הרעננות של הנענע, שהופך את הסלט הזה לכל כך טעים, חגיגי (כי הוא די מושקע) ויפה! שזה,

איך אני אוהבת ירקות שנצלים בתנור בחום גבוה. את הכרובית אני אוהבת במיוחד. היא ידידותית למשתמש, תמיד נראה טוב ומשתדכת לפרי שאני הכי אוהבת בעולם – לימון! תקראו לה כרובית בלימון, או אנטיפסטי של כרובית – והיא שלכם לעד. המתכון הכי קל בעולם. קבלו אותו.     רק תעשו לי

לפתן, קומפוט או אולי מרק פירות צונן וקר? את המנה הזו הכנתי בהשראת מרק צונן של מיכל מוזס הנפלאה. כי אם אפשר לפתן של דודות מפולניה, אז בטוח אפשר לפתן יותר חינני למראה. למה לא בעצם? הלפתן הזה מעולה לפסח, בעונת השסק הקצרה, וקצת לפני שהתותים נעלמים להם עד לחורף